"זו פרופורציה. זו שמחה. זו תשוקה. זו מודעות. זו הכרה בכך שאנחנו באמת ברי מזל. כדי להוציא מעצמנו את המיטב, העניין הוא הטקסים והחוויות היומיומיים שלנו, והאהבה והשמחה."

האימונים תחת קומפני ידועים כאינטנסיביים, מגוונים וקשורים מאוד למצבים שקורים במשחק, עם דגש חזק על מבנה וקבלת החלטות. אימונים שנצפו בבאיירן כללו חימום דינמי, משחקוני "רונדו" צפופים, משחקוני סיומת מתפרצים של 2 נגד 2 בתוספת 2, ומאבקים חוזרים ונשנים על שטחים קטנים, שבהם הוא עומד כמעט בתוך התרגיל, ומתקן ללא הרף את מנח הגוף והמרחקים. שחקני באיירן וכתבים תיארו את האווירה כאינטנסיבית אבל מהנה, רצינית אבל מאפשרת. מותר להשמיע מוזיקה במהלך חלקים מהאימון, וקומפני נוהג לשוחח שעות רבות באופ

את ההשראה הוא קיבל מקבוצת הכדורסל המיתולוגית של עיר נעוריו, ואחרי שבנה שושלת מפוארת ביובנטוס הוא לקח את אינטר הכי רחוק שאפשר, מול הקבוצה העשירות אי פעם

אנחנו לא סובלים קלישאות. שונאים אותן. מתעבים ממש. עד כמה מתעבים? מחקר שערכו חוקרים מניו קולג' שבלונדון סקר 2,000 אנשי ונשות כוח אדם שמגייסים אנשים למקומות עבודה. התברר שבממוצע הם מעיינים במסמך קורות חיים פחות מ־60 שניות, ולרוב פוסלים אותו בגלל מילה או ביטוי אחד. יותר מ־60% זורקים את קורות החיים לפח כשהם מזהים שם קלישאה. החוקרים אפילו חשפו את הקלישאות הכי מרגיזות. המעצבנת מכולן, מתברר, היא "יודע לעבוד קשה". רוצו למחוק אותה.

בסופו של דבר לבארי לא באמת היה איכפת מה אומרים עליו ולכן הוא היה יכול לאמץ רעיון מאוד טוב שהעניק לו יתרון גדול. אבל צריך להבין מי היה הבנאדם הזה, ריק בארי, בשביל להבין מדוע לא היה איכפת לו מה חושבים עליו. הוא היה שחקן בלתי נסבל. הפתגם המפורסם שמתייחס אליו הוא ש"חצי משחקני הליגה שונאים אותו והחצי השני לא מחבבים אותו".