בהנחיית שחקן העבר רפאל וראן, קומו הכריזה על איסור נגיחות לילדים מתחת לגיל 11 בקבוצות הצעירות שלה, במטרה למנוע זעזועי מוח. מתי ההחלטה החשובה תגיע אלינו?

מחקר אחר שערכו באוניברסיטת גלזגו, חקר 11,984 תיקים רפואיים של כדורגלנים לשעבר בסקוטלנד והשווה אותם לתיקים רפואיים של 35,952 אנשים מהאוכלוסייה הכללית באותם גילאים, וגילה שהתנהגויות שעשויות להגביר את הסיכון לאלצהיימר (השמנת יתר, סוכרת, התמכרויות) הן לא הסיבה לשכיחות של אלצהיימר בקרב כדורגלנים.

ד"ר אריאל רבל, מנכ"ל המחקר הרפואי בקדימהסטם, ממליץ להתייחס למהלומות בראש ברצינות תהומית. המחקרים מלמדים שהכדורגלנים וספורטאים אחרים בסיכון גדול יותר לחלות במחלות מוח - כולל ALS. הגיע הזמן שיקחו את זה ברצינות גם בכדורגל הישראלי

אף שהפגיעות הרבות בפוטבול הוכחו כמזיקות למוח, תומכי הגמוניה גברית נוטים לצדד בהשתתפות ילדים במשחק. הם מתעלמים מנזקיו וטוענים שפוטבול "בונה אישיות". במחקרים אחרים, אנשים עם מאפיינים דומים תמכו בדונלד טראמפ

בטווח הארוך ברור שהסיכוי של כדורגלן גבוה פי 3.5 מהממוצע למחלות ניווניות של המוח. ובטווח הקצר, ברור שנגיחה היא אחת מהפעולות היותר מסוכנות לכדורגלן.

דובנוב מסכם ואומר: "סליחה על הביטוי, אבל צריך להוציא את הראש מהחול בכל הקשור לפגיעות ראש. בעתיד בטוח ייצרו כלי שיעזור לזהות, אובייקטיבית ובצורה מיידית, נזק מוחי - אבל עד שיהיה לנו את זה, צריך לחנך את המאמנים ואת ההורים על הנזק בפגיעות ראש. הם צריכים להיות מודעים לאפשרות של זיהוי פגיעה חמורה בראש. ערפול, כאבי ראש, עייפות ועוד"

איך בדיוק כדורגל מסייע להילחם בתסמינים של אלצהיימר? לפי מחקר מ־2014 שנעשה על ידי עמותת "בריאות והזדקנות" הספרדית (Fundació Salut i Envelliment), זיכרונות כדורגל מסייעים לגרות את הזיכרון, לשנות את תשומת הלב של החולים ולעורר רגשות חיוביים אצלם. גם באוניברסיטת מערב סקוטלנד (UWS) עשו מחקרים דומים והגיעו למסקנה דומה - זיכרונות כדורגל מסייעים לחולי אלצהיימר.