"אז, מאיזה גיל האירופאים תופסים מאיתנו פער?" שאל אותי אבא של ילד בקבוצת כדורגל של ילדים בני 10. "זה בגלל שהם הופכים ל'חיות?' ואנחנו נשארים גמדים". לא. זה לא בגלל שהם חיות. זה בגלל שמלמדים אותם איך לשחק כדורגל ולא איך לנצח

הוא נולד בלונדון ומחזיק בשורשים באלג'יריה וניגריה, אך הפך ללב הפועם של הטריקולור בזכות כישרון נדיר, שיעורי יוגה בגיל 13 וגמישות שיא

על פי הדיווחים בספרד, סעיף החזרה הזה יהיה בתוקף רק בשנת 2026 או 2027, ובמדריד מאוד מתלהבים מהמחשבה להחזיר את שחקן הבית שלהם, שכבר הפך לאחד הקשרים המובילים בכדורגל האיטלקי, כשהוא רק בן 22. יתרה מכך, דיווח כי במדריד "יפצו" את קומו על כך שבעצם לא יכלה לקבל את 70 מיליון היורו על הכוכב הצעיר.

עם לפחות פי 2.5 נציגים במונדיאל מכל עיר אחרת, בירת צרפת השאירה מאחור את כולן. מה הסיבה לפער המובהק ולמה פ.ס.ז' פחות פריזאית מכפי שארסנל לונדונית?

אבל איך זה קורה שבספרד, יותר מאשר כל מקום אחר, יודעים לטפח בדיוק את השחקנים המיוחדים האלה ב"פס ייצור" ממש? ב-2022 מנהלת הליגה הספרדית הציגה את "התוכנית הלאומית לאופטימיזציה והשיפור של האקדמיות" (El Plan Nacional de Optimización y Mejora de Canteras). הפרויקט נוצר כדי לסייע ליצירת "כוח קולקטיבי" לאקדמיות, לייצר שיתוף פעולה ביניהן וגם לעשות יישור קו מקצועי בכל האקדמיות של הקבוצות בספרד.

בכדורגל הצלחה מוקדמת היא סימן אזהרה של ממש. לפי טוני קאר, מי שאימן דורות על גבי דורות של כדורגלנים בכירים בווסטהאם ונבחרת אנגליה, "יכול להיות ששחקן בן 13 יהיה גדול וחזק יותר מהשחקנים בשכבתו... מאמן שלא מבין ייתן לו לשחק ולהעניק לקבוצתו ניצחונות בלי לחשוב על כך שהוא בולט בעיקר בגלל המהירות והכוח שלו, ולא בגלל כישורי הכדורגל שלו או היכולות הקוגניטיביות שלו. וכשכולם מדביקים את קצב הגדילה שלו, הוא הופך לשחקן כמו כולם".

הנקודה היא שקשה, עד בלתי אפשרי, לנבא הצלחה של שחקנים בנבחרת מוצלחת בגיל הצעיר. ההצלחה האינדיבידואלית של השחקנים בנבחרת הנוער המוצלחת ביותר של ישראל תלויה עכשיו במעטפת שהמועדונים שלהם יספקו להם; היא תלויה בשחרור שלהם למקומות טובים יותר עבור הקריירה שלהם; היא תלויה בדקות המשחק שלהם (לפי גוף המחקר CIES השחקנים כיום בחמש הליגות הבכירות באירופה שיחקו בממוצע ב-93.9 משחקים בליגות המקומיות מאז תחילת הקריירה המקצועית שלהם ועד לסמסטר לאחר יום הולדתם ה-23); היא תלויה בכמה הם יהיו מוכני

במשך יותר מ־40 שנה טוני קאר אימן דורות של כדורגלנים באקדמיה של ווסטהאם, הצמיח כוכבי ענק מג'ון טרי עד דקלן רייס, ושינה את האופן שבו האנגלים משחקים ומאמנים. בריאיון בלעדי למוסף כלכליסט הוא מסביר למה כדי לגדל מצטיינים, או סתם בני אדם עם אופי טוב, לא צריך צעקות - וכן צריך להכריח אותם לנקות

"כשאתה מסתכל על אינטלגנציית כדורגל, אין לזה קשר לאינטלגנציה רגילה, לתוצאות איי.קיו. יש לנו שחקנים שהם לא בעלי האיי.קיו הכי גבוה מחוץ למגרש אבל יש להם מוח כדורגל מבריק"

עם זאת, למרות תעשיית הכדורגלנים של ברזיל, אין שם איזשהי תוכנית מסודרת לטיפוח הילדים. זה הכל קשור לכך שהילדים לומדים את המשחק ברחובות ועבור רבים מהם אין דרך לטפס בסולם החברתי או לצאת מהעוני, מלבד כדורגל.