אני כותב הרבה על ספורטסוושינג, בעיקר בכל מה שקשור להוצאות הכספיות הכבירות של קטאר, סעודיה, טורקיה ואיחוד האמירויות על ספורט, אבל הספורטסוושינג הסיני לא פחות משמעותי. והוא חושף באופן מופלא את האנטישמיות של קיירי אירווינג והמתנגדים לקיומה של ישראל

אחד מהדברים שישראלים מגלים באינטראקציות עם אנשים מחו"ל הוא שאין לנו, בעיני רבים, אישיות ופנים משלנו. הם לא רואים את הפרצוף שלנו, את האינדיבידואליות שלנו או את האישיות שלנו ברגע שהם לומדים שאנחנו ישראלים. מבחינתם, אם אנחנו ישראלים, אז אנחנו פושעי מלחמה שבעד הרג תינוקות עזתים והתעללות בפלסטינים ביהודה ושומרון. That's It.

בסך הכל, חסרים לישראל כ-15 גדודי מילואים כדי לעמוד במשימות הביטחון ולשמור על מוכנות גבוהה (15 גדודים של מילואימניקים זה בערך 10,000 חיילים). יש 120,000 משרתי מילואים קבועים בישראל והחיסרון בחיילים הופך ליותר ויותר קשה.

הנורבגים הגיעו למסקנה שהם צריכים לגדל את הילדים שלהם אחרת רק בתחילת שנות ה-2000'. ומאז עשו שינוי גדול באופי של השחקן הנורבגי.

הישראלים מאבדים את הלגיטימיות שלהם בגלל פעולות של הממשלה שלנו. ברור שיש גם אנטישמיות קלאסית נגדנו בכל המיקס הזה, אבל בתור אחד שעובד מול אירופאים כל הקריירה שלו - זה אף פעם לא היה גרוע כמו שזה גרוע עכשיו.

ההתאחדות לכדורגל מפעילה מספר אנשים מועט לשיתוף פעולה עם האוהדים של נבחרת ישראל, אבל ארגון "היציע", ארגון האוהדים הרשמי של ישראל שמקבל הכרה מאופ"א, זוכה לא פעם לכתף קרה. וגם כל ניסיון שיווק היה כושל בסופו של דבר. הנבחרת לא מצליחה להתחבר לקהל והקהל לא אליה. וזה הרבה בגלל ראשי ההתאחדות לכדורגל.