ריסט תרבותי עושים בעוד דרכים אבל הדרך העיקרית היא שינוי בני האדם שייצרו תרבות מסוימת. ומן הסתם, אם אין שינוי פרסונלי בנבחרת או בקבוצה, אז קצת קשה עד בלתי אפשרי לעשות "ריסט" תרבותי.

היסטורית זה מעליב להשוות בין ממפיס לוואן באסטן (וכל מי שראה את ואן באסטן יגיד את זה) אבל מה לעשות, בגלל שכדורגל נבחרות הפך לענף שונה ומאוד נחות מכדורגל מועדונים, לממפיס יש פי 2 יותר שערים בנבחרת ההולנדית מאשר לואן באסטן. וזה מה שיהיה כתוב בספרי ההיסטוריה (או בוויקיפדיה). ועוד 20 שנה, אנשים עוד יחשבו שממפיס דפאי היה טוב מוואן באסטן בחולצה הכתומה.

הנורבגים הגיעו למסקנה שהם צריכים לגדל את הילדים שלהם אחרת רק בתחילת שנות ה-2000'. ומאז עשו שינוי גדול באופי של השחקן הנורבגי.

פגרות הנבחרות בספטמבר ואוקטובר הן כאב ראש עצום למועדונים, שרק מתחילים את העונה שלהם וכבר צריכים לשלוח את השחקנים הכי טובים שלהם לגופי ספורט פחות טובים מהם, שלא פעם עושים להם נזק עם טיפול קלוקל בפציעות ולא כל כך מתעניינים במה שהשחקנים עושים במועדונים שלהם.

הקורונה היתה מבחן זהה שניתן לכל אומות העולם. אלו שהתמודדו מולה באמצעות פרגמטיזם, מדע ומשמעת, קיבלו ציון גבוה. זה לא יהיה שונה גם בטורניר הכדורגל הבינלאומי המשמעותי ביותר בזמן הקורונה.

החבר יאנאזיי הוא מקרה קיצון של גלובליזציה אבל בעתיד הלא רחוק כמעט לכל שחקן יהיו 5 או 8 אופציות. כמעט כל שחקן יוכל לבחור באיזו נבחרת הוא רוצה לשחק וזה עשוי לשנות את פני כדורגל הנבחרות בצורה מאסיבית. רק שימו לב לגדעון זלאלם מארסנל. הוא נולד בגרמניה להורים מאתיופיה ובגיל 9 עבר לארה"ב. בעוד חמש שנים הוא יוכל לשחק גם עבור אנגליה מאחר שהוא שחקן ארסנל. לפי השם, יש מצב שהוא גם יהודי אז זה יפתח לו את האופציה לשחק גם בנבחרת ישראל.

"תיאוריית הקהל" פועלת גם בכדורגל. במיוחד בכדורגל נבחרות, שבו הלחץ גבוה בהרבה בגלל החשיבות של כל משחק ובגלל הלחץ הלאומי המופעל על נבחרות. זה נראה שקל כל כך לנבחרת ספרד לצלוח את הלחץ הזה בגלל היכולות הטכניות של השחקנים שלה. יכולות שמתחדדות כשהלחץ (כמות הקהל) עליהן גדל.

המאמן צריך להיות כריזמטי מאוד או "מאמן של שחקנים". למאמנים אין זמן לעבוד עם השחקנים, כך שאם אין לו את המנדט להיות הבעלים הרוחני של כל המערכת המקצועית, הוא צריך להיות מאמן ששחקנים ישחקו עבורו. שהוא יוכל להעניק להם השראה או להיות החבר הטוב ביותר שלהם וליצור אווירה של שיתוף פעולה. מאמן דידקטי, שחושב שהוא יכול ללמד את השחקנים איך לשחק בכמה שעות כל מספר חודשים, לא יצליח כמאמן נבחרת. ע"ע לואיס ואן חאל בנבחרת הולנד.