המסלול של בוב מאיירס, המנג'ר של הווריירס, דומה לזה של פלינקה: שניהם שחקני מכללות שהיו לסוכנים ובהמשך למנהלים. אבל בעוד מאיירס חרוץ וצנוע, לפלינקה יצא שם של שקרן יהיר שמטיל אימה על הכפופים לו

עד שבאס הגיע, ה־NBA היתה ליגה קשוחה שבה שיחקו כדורסל קשוח בשביל קהל קשוח ממעמד הפועלים. באס הפך אותה לשואו עם מעודדות, הופעות במחצית ותאי VIP עם כוכבים הוליוודיים. "הוא הפך את משחקי הלייקרס לשילוב של האוסקר, סטודיו 54 ואחוזת פלייבוי", כתבו עליו

בינואר האחרון פורסם ב"Journal of Applied Psychology" מאמר של חוקרים מאוניברסיטת אדמונטון שבקנדה, על תפקידם של בוסים בפתרון קונפליקטים במקומות עבודה. המסקנה העיקרית של החוקרים היתה ש"קונפליקטים נפתרים כשהעובד לא מרגיש שיש איום על זהותו הייחודית, אם זו הזהות האתנית או המקצועית". מנהיגים יעילים הצליחו לייצר "זהות קולקטיבית חזקה, דרך ביטחון אישי של כל עובד בזהותו": כשעובד הרגיש בטוח יותר בזהותו כחלק מהקבוצה, הוא קיבל בקלות את הזהות הקולקטיבית שלה. "המנהיג היה פופולרי יותר ויעיל י