כיום המועדונים עומדים בפני תרחיש בלהות של קנסות כבדים או הפסדים טכניים. חלקם אף השעו שחקנים מאימונים כדי למנוע הפרות נוספות. זהו עניין בירוקרטי הנובע מכך שלשחקנים לא היה מושג מהן ההשלכות של קבלת "דרכון ספורט". בפועל, תהליכי ההתאזרחות היו מעברים משפטיים מלאים שהובילו לוויתור "בשוגג" על המעמד ההולנדי. ההתאחדות הזהירה כי הליגה "עלולה שלא להסתיים" אם בתי המשפט יורו על משחקים חוזרים.

היסטורית זה מעליב להשוות בין ממפיס לוואן באסטן (וכל מי שראה את ואן באסטן יגיד את זה) אבל מה לעשות, בגלל שכדורגל נבחרות הפך לענף שונה ומאוד נחות מכדורגל מועדונים, לממפיס יש פי 2 יותר שערים בנבחרת ההולנדית מאשר לואן באסטן. וזה מה שיהיה כתוב בספרי ההיסטוריה (או בוויקיפדיה). ועוד 20 שנה, אנשים עוד יחשבו שממפיס דפאי היה טוב מוואן באסטן בחולצה הכתומה.

ככוכבה של נבחרת הולנד במונדיאל 1974 הביא קרויף לעולם את בשורת הטוטאל פוטבול: משחק שמבוסס על כיבוש שטחים במגרש ותנועה בלתי פוסקת וחכמה של השחקנים. גרמניה אמנם זכתה בטורניר לאחר גמר טראגי, אך אף שמדובר באחת האכזבות הגדולות של חייו קרויף נהג לומר ש"אין מדליה טובה יותר מלהיות מוכר בזכות הסגנון שלך".

על ואן חאל אומרים בהולנד שהוא יכול לגרום ל"ציירים בינוניים" לזכות בפרסים הגדולים. קרויף לא יכול לעשות את זה, אבל על פי שיטתו, אין טעם לכדורגל בלי ציירים גדולים על המגרש. ולכן, למרות ההצלחה של נבחרת הולנד במונדיאל 2010, קרויף היה המבקר הגדול ביותר של הנבחרת ההולנדית. "בשביל לשחק 4-3-3 עם שני קשרים דפנסיביים צריך להקריב שחקנים יצירתיים", כתב קרויף עוד לפני גמר מונדיאל 2010 שבו הולנד ביישה את עצמה עם כדורגל הגנתי ואלים, והפסד לנבחרת ספרד עדיפה יותר.