ללא ברק ועם מערכת נוער שמקדשת פיזיות במקום יצירתיות, הסלסאו קרסו בעוד מונדיאל, והפעם כבר לא רואים תקווה באופק

באותם ימים נורבגיה הציגה סגנון אחד מובהק - "דרילו-בול" - גישה טקטית ישירה, פרגמטית ומובנית מאוד שהגה המאמן אגיל "דרילו" אולסן. מבחינתו, במקום לנסות להשתוות לכישרון ולסגנון של אלופת העולם (או של כל יריבה אחרת), הנבחרת הסתמכה על שמירה אזורית, משמעת אדוקה בהגנה ושליחת כדורים ארוכים כדי לעקוף את הקישור. רובם ככולם כוונו לחלוץ בגובה 1.93 מטר, טורה אנדרה פלו, שכיכב אז בפרמיירליג.

אבל ההצלחה הנורבגית היא ממש לא רק חלוץ מנצ'סטר סיטי. מדובר בהצלחה של תוכנית, של תכנון, ושל עבודת צוות של כל זרועות הממשלה. השגשוג בכדורגל שם נבנה על מודל שמאפשר לכולם גישה למשחק וממומן מכספי ציבור. הכוכב הגדול הוא התוצאה של השעות הרבות שבילה בחינם במגרש מקורה ציבורי, תחת שרביטו של מאמן נוער שקיבל שכר מסובסד ולא דחף אותו להתמקצעות בשלב מוקדם מדי.

המשלחת הנורבגית הטיסה יותר מ-1,000 ק"ג של אוכל מהבית ולא סומכת על התוצרת המקומית במונדיאל. למה?

ובכדורגל? הרפורמה המקיפה שהנורבגים ביצעו בפיתוח שחקנים בשלושת העשורים האחרונים יצרה נבחרת שמורכבת מכמה מהשחקנים הטובים בעולם בתפקידם. בודה גלימט, קבוצה מהקצה הצפוני של אירופה, עשתה בשנים האחרונות בית ספר לאימפריות אירופיות. הנבחרת עצמה חזרה למונדיאל לראשונה מאז 1998, אחרי אחד מקמפייני המוקדמות המרשימים שנראו בשנים האחרונות.

הנורבגים הגיעו למסקנה שהם צריכים לגדל את הילדים שלהם אחרת רק בתחילת שנות ה-2000'. ומאז עשו שינוי גדול באופי של השחקן הנורבגי.

כיצד מדינה עם פחות מ-5.5 מיליון תושבים שבכלל מתמחה בענפי חורף, זכתה בטוקיו ביותר מדליות זהב מאשר ספרד, מתחרה עם ג'מייקה וקניה על מסלול האתלטיקה, השיגה שיא עולמי חסר תקדים וגם מייצרת כדורגלנים בכירים בלי סוף? הכל מתחיל בהצהרה שספורט הוא "זכות אדם"

הולאנד, כמו גדולים לפניו, גדל ללא "משחק מובנה" אלא במקום בטוח בו היה יכול להיות יצירתי ולפתח את החשיבה שלו על כדורגל וספורט. במשחקי רחוב עם ילדים אחרים. כשהחליט, בגיל 13-14 ללכת לכדורגל, לא רק היה מהיר ואתלט ביחס לגודלו, אלא גם בעיקר חכם. "הוא תמיד הראה הרבה חוכמה ברחבה" הסביר ברנסטן. "כשניסו לשים עליו בלמים גדולים הוא ידע איך להתמודד איתם וכשניסו לשים עליו בלמים מהירים ונמוכים יותר הוא גם ידע איך להתמודד איתם".

זו בעצם שאלה גלובלית - איך שופטים הצלחה ואיכות של מחלקת נוער? כאמור, זה לא לא משהו שאפשר לשפוט לפי מספר בוגרי מחלקת הנוער בקבוצה .