מבחינה פסיכולוגית, לא מדובר רק על עניין של בזבוז כסף אלא גם תדמית. מבחינת מי שעשה את ההשקעה צריך להודות שהוא קיבל החלטה לא טובה ויש לא מעט אנשים שיעדיפו לקחת את הארגון (או המדינה) שלהם לגיהנום מאשר להודות בטעות שלהם. ואז מגבירים את ההשקעה הגרועה מתוך אמונה שיותר כסף יפתור את הבעיה. זה מקרה קלאסי של "אסקלציה של מחויבות".

אם ברצלונה, למרות ההצלחות, תמשיך להפסיד בגלל הוצאות שכר גדלות והחזר חובות, רווחים תפעוליים קטנים לא יעזרו גם. ברצלונה תצטרך למכור יותר שחקנים ביותר רווח (הן הרוויחו ממש מעט באופן יחסי בשוק השחקנים) ויצרכו למכור כמה "מוצרי" אקדמיה בשביל לרשום רווחים בשוק השחקנים שמזכיר במעט קבוצות כמו איינטרכט פרנקפורט. בארסה רשמה בארבע השנים האחרונות רווח של 68 מיליון יורו בלבד בשוק השחקנים. פרנקפורט רשמה רווח של 135 מיליון יורו. קבוצה כמו באיירן מינכן רשמה רווח של 249 מיליון יורו וצ'לסי רשמה

פלוריאן וירץ גדל עם תשעה אחים וללא מסכים, ורכש תכונות שהפכו אותו לשחקן ממזרי ויעיל במיוחד. אז למה שיקולי מרצ'נדייס של חברות הנעלה הובילו אותו לדחות את באיירן?

ב־2009, פרופ' סמואלה מארקורה, החוקר את הפסיכוביולוגיה של המאמץ, נתן לשתי קבוצות של רוכבי אופניים שתי משימות שונות: אחת מהן ניגשה למבחן זיהוי מילים, והשנייה צפתה בסרטים (90 דקות בשני המקרים). לאחר מכן הנבדקים התבקשו לרכוב על אופניים נייחים עד תשישות. התברר שחברי הקבוצה השנייה, אלו שצפו בסרטים לפני האימון, רכבו בממוצע 12.6 דקות יותר מאשר חברי הקבוצה הראשונה. הנחקרים שהשקיעו מאמץ מנטלי לפני האימון היו 15% גרועים יותר מחברי הקבוצה שצפו בסרטים. 15% זה הבדל עצום בספורט מקצועי, שבו

מניימאר ועד מבאפה וקוטיניו - קבוצות הצמרת מוכנות לשלם סכומים דמיוניים עבור כדורגלנים. למה הן עושות זאת? הן אמנם עשירות יותר ושוויין זינק בשנים האחרונות, אבל גם עברו מהפך תפיסתי שלפיו משתלמת יותר השקעה בשחקן אחד איכותי שהתאמתו נבדקה לעומק מאשר ב־4-3 שחקנים. על הדרך הן עושות שימוש מסיבי בעולם הביג דאטה ובתרגילים חשבונאיים שונים ומשונים

נהוג להשוות בין לברון ג'יימס, שעבר לאחרונה ללוס אנג'לס לייקרס, לבין מייקל ג'ורדן. אבל גם אם ג'יימס הוא לא הכדורסלן מספר 1 בכל הזמנים, ייתכן מאוד שהוא ייחשב לספורטאי מס' 1 בכל הזמנים - בעיקר בזכות מה שהוא עושה מחוץ למגרש

עד מהרה הבינו בנייקי גם שהשיפור האמיתי לא יגיע מנעליים חכמות יותר אלא ממה שמכונה Training Above the Neck – אימונים מעל הצוואר. "מאחר שכל ענף נעשה מהיר יותר בגלל התפתחות תוכניות טכנולוגיות, והזמן לקבל, החלטות התקצר, צריך לעשות דברים מהירים שלא קשורים לגודל השריר או לגמישות הקרסולי", אומר מורג. "זה מתחיל בקבלת גירויים ויזואליים. אם נוכל למוד כמה מהר ורחב אתה רואה, נוכל לדעת מה לשפר אצלך. למשל, אם שחקן מרים את הראש ורואה שניים-שלושה פרטים, הוא יקבל החלטה שונה לחלוטין מאשר שחקן ש

"ההבדל הגדול היה שנייקי, לאורך השנים, נוהלה בצורה ריכוזית יותר דרך הבסיס בביוורטון, אורגון - ארה"ב. אדידס, שיושבת בגרמניה, תמיד ניהלה דרך ספקים מקומיים באזורים שונים. אבל עכשיו אדידס גם אימצה את הריכוזיות של נייקי וכמו נייקי גם אדידס רואה את עצמה כחברה מאוד גלובלית ומותג בינלאומי וככה היא עובדת. יש לה עובדים מ-100 מדינות שונות. אולי ההבדל הקטן הוא שנייקי יותר אמריקאית בתרבות שלה - הרוח האמריקאית היא חלק כל כך חשוב בחברה הזו. הייתי אומר שזה ההבדל הגדול".

"בוב קרסי, מאמן האצנים האגדי, ביקר במעבדת החברה עם אליסון פליקס, האלופה האולימפית האמריקאית. אחת המטרות שלו היתה לשפר את הזינוק של אליסון עם הטכנולוגיה שלנו. בוב השתתף במחקר, מדד על הס"מ כל פרט ופרט בעמדת הזינוק, אך בסופו של דבר היא לקחה את ה־200 מטר בגלל הגמישות האדירה שלה ולא בגלל שהזינוק השתפר. זה מראה שאתה יכול לקבל יתרון תחרותי ממקומות שונים שלא התכוננת אליהם. לפעמים זה הצעד הראשון ולפעמים זה הצעד האחרון".

סטף קרי, שובר שיאי הליגה לשלוש, משתמש גם במשקפיי Eclipses באימוני זריזות וחידוד רפלקסים. מאמניו טוענים שהיעילות "נוירו-מוסקולרית שלו השתפרה פלאים". ברנדון פיין, מאמן הכישורים של קארי מאז 2011 אמר ל-ESPN: "אנחנו כל הזמן מחפשים להשתפר במאית השנייה בכל דבר שאנחנו עושים, והטכנולוגיה הזו מסייעת בזה. זה ההבדל בין שחרור הכדור בזמן או לקבל בלוק."