הם ממעטים לרוץ, בקושי עושים ספרינטים בהגנה ונהנים מסגל שמגיע רענן מליגות פחות שוחקות. הנתונים הפיזיולוגיים חושפים את הנשק השקט של הטריקולור לקראת משחק רבע הגמר נגד מרוקו

הקשר בין חום לתשישות אינו ליניארי. ברגע שמזג האוויר חוצה את רף ה-30 מעלות, מספיקה מעלה אחת נוספת בלבד כדי לגרוע עוד יותר מ-50 מטרים מהמרחק שהשחקן גומא.

המונדיאל הוא מרתון, לא ספרינט, ובאמצעות שיפור המערכת האירובית של השחקנים, הם יכולים לתפקד בעצימויות גבוהות יותר ולהתאושש מהר יותר בין אותם קטעי ריצה אינטנסיביים.

אבל כאן צריך לקחת בחשבון שהם שחקנים שונים ודמויות שונות לחלוטין. אם מסי הוא הרבה יותר "מוח" שמפעיל את השחקנים האחרים כאילו היו איברים בגופו, הצרפתי הוא מכונית פורמולה 1 שצריכה צוות שלם שיתפעל אותה כדי שתגיע לביצועים הטובים ביותר.

מאות אנליסטים ואנשי מקצוע הגיעו לכנס אתמול (רביעי) כדי להקשיב להרצאות, לראות דיונים בפאנלים ולעשות נטוורקינג מסביב התשוקה המשותפת לכולם - כדורגל בכלל, וניתוח משחקי כדורגל בפרט. השיח המתפתח לא היה רק על כמה ספרינטים שחקן ישראלי עושה ביחס לעמיתו האירופאי, אלא בעיקר איך מעריכים את הספרינט (או כל נתון אחר) ואת התרומה של הספרינט (וכל נתון אחר) בקונטקסט של הכדורגל הישראלי בפרט והכדורגל בכלל.

מבחינת הליגה הבעייתיות בהצעות לקצץ את מספר המשחקים, כאשר בכל משחק - בממוצע - קבוצה מכניסה 2-3 מיליון דולר ממכירת כרטיסים, חנייה ומזון. אבל אי אפשר להגיד שאין דאטה שריבוי משחקים מוביל לפציעות. "זה כמעט מעליב" אמר סם פרסטי, הג'נרל מנג'ר של אוקלהומה סיטי ת'אנדר, "המשחק שונה לגמרי מלפני כמה שנים - מבחינת הפוזשנים במשחק, מבחינת איך ההגנות עובדות. זה לא שאנשים עומדים מסביב לקו השלוש ומחכים לדאבל-טים כדי למסור.

כשחובבי הכדורגל מדברים בנימה מתנצלת על כך ש"זה דווקא טורניר נחמד", הם רק מעידים על חוסר החשיבות של גביע העולם למועדונים, אבל מי שצריכה לבקש סליחה היא פיפ"א, שמסכנת ביודעים לא רק את הקריירה, אלא גם את החיים של השחקנים