בהנחיית שחקן העבר רפאל וראן, קומו הכריזה על איסור נגיחות לילדים מתחת לגיל 11 בקבוצות הצעירות שלה, במטרה למנוע זעזועי מוח. מתי ההחלטה החשובה תגיע אלינו?

ויותר מזה, מדובר גם בבעיה בריאותית משמעותית. אחרי פרסום מחקרים שהראו קשר ישיר בין מחלות ניווניות של המוח לנגיחות, בהתאחדות לכדורגל הוציאו הנחיה רפואית לצמצם באימונים את מספר "הנגיחות במהירות גבוהה" ל 10 בלבד בשבוע. ואולם, בגלל השינוי הסגנוני, שחקנים נדרשים לנגוח יותר במהלך המשחק.

כבר ב-2019 מחקר ארוך טווח של אוניברסיטת גלזגו גילה שכדורגלנים מקצוענים מצויים בסיכון גדול פי חמישה לחלות באלצהיימר, פי ארבעה ללקות בניוון מוטורי, ופי שניים לפתח פרקינסון, לעומת שאר האוכלוסייה. אם זה לא מספיק, החוקרים הסקוטים מצאו CTE בכ־75% מהמוחות של כדורגלני עבר — אותה תסמונת שהתגלתה ב־99% ממוחות שחקני הפוטבול שנבדקו, ושאחראית לנזקים החמורים שהם סובלים מהם, ושהתפרסמו בשנים האחרונות.

מחקר אחר שערכו באוניברסיטת גלזגו, חקר 11,984 תיקים רפואיים של כדורגלנים לשעבר בסקוטלנד והשווה אותם לתיקים רפואיים של 35,952 אנשים מהאוכלוסייה הכללית באותם גילאים, וגילה שהתנהגויות שעשויות להגביר את הסיכון לאלצהיימר (השמנת יתר, סוכרת, התמכרויות) הן לא הסיבה לשכיחות של אלצהיימר בקרב כדורגלנים.

ד"ר אריאל רבל, מנכ"ל המחקר הרפואי בקדימהסטם, ממליץ להתייחס למהלומות בראש ברצינות תהומית. המחקרים מלמדים שהכדורגלנים וספורטאים אחרים בסיכון גדול יותר לחלות במחלות מוח - כולל ALS. הגיע הזמן שיקחו את זה ברצינות גם בכדורגל הישראלי

בטווח הארוך ברור שהסיכוי של כדורגלן גבוה פי 3.5 מהממוצע למחלות ניווניות של המוח. ובטווח הקצר, ברור שנגיחה היא אחת מהפעולות היותר מסוכנות לכדורגלן.