גם בלי הכוכב הצעיר שלה, בארסה נעה כמו מכונה חדשה על מסילות עתיקות וחכמות. השחקנים נעים בסנכרון מושלם כלהקה, ולעיתים נראים כמו ברצלונה הגדולה של פפ גווארדיולה וטיטו וילאנובה. הם כולם מהשחקנים הטובים בתבל, אך צנועים מספיק כדי להבין שהם רק בורג בתוך מועדון ענק.

אם ברצלונה, למרות ההצלחות, תמשיך להפסיד בגלל הוצאות שכר גדלות והחזר חובות, רווחים תפעוליים קטנים לא יעזרו גם. ברצלונה תצטרך למכור יותר שחקנים ביותר רווח (הן הרוויחו ממש מעט באופן יחסי בשוק השחקנים) ויצרכו למכור כמה "מוצרי" אקדמיה בשביל לרשום רווחים בשוק השחקנים שמזכיר במעט קבוצות כמו איינטרכט פרנקפורט. בארסה רשמה בארבע השנים האחרונות רווח של 68 מיליון יורו בלבד בשוק השחקנים. פרנקפורט רשמה רווח של 135 מיליון יורו. קבוצה כמו באיירן מינכן רשמה רווח של 249 מיליון יורו וצ'לסי רשמה

"מאז שרודרי זכה בבלון ד'אור, נראה לי שזה התבהר ששחקן ששולט בקישור ומכתיב את קצב המשחק, יכול לזכות בתואר הזה", אמר פדרי מוקדם יותר העונה. "זה תמיד היה החלום שלי לזכות בבלון ד'אור אבל עכשיו הפוקוס שלי הוא לזכות בתארים קבוצתיים".

בעידן בו מאמנים מבקשים מהכוכבים שלהם להקריב מהיצירתיות שלהם לטובת עבודת צוות מפרכת שבסופה סגירה אלכסונית מעולה, פליק שם את שחקניו במצב בהם הם חייבים לעבוד בתהליך קשה שבסופו יש הרבה הזדמנויות הבקעה. וצריך לומר: הרציונל של פליק מנפץ הטיה קוגניטיבית מוכרת.