הבעיה בניתוחי גב היא שהם יכולים לחסל לחלוטין קריירות של ספורטאים. אולי המפורסם מכולם שהגב שלו "הלך" הוא טייגר וודס, שראה את המסלול המקצועי שלו מרוסק כמעט לגמרי בשל פציעות מהסוג הזה. וודס, מגדולי הגולפאים בהיסטוריה, נזקק למספר ניתוחים בין השנים 2014 ל-2017. בשלב מסוים המצב נהיה כה גרוע, שהוא התקשה אפילו להרים את התיק שלו, שלא לדבר על לחבוט.

מבחינת הליגה הבעייתיות בהצעות לקצץ את מספר המשחקים, כאשר בכל משחק - בממוצע - קבוצה מכניסה 2-3 מיליון דולר ממכירת כרטיסים, חנייה ומזון. אבל אי אפשר להגיד שאין דאטה שריבוי משחקים מוביל לפציעות. "זה כמעט מעליב" אמר סם פרסטי, הג'נרל מנג'ר של אוקלהומה סיטי ת'אנדר, "המשחק שונה לגמרי מלפני כמה שנים - מבחינת הפוזשנים במשחק, מבחינת איך ההגנות עובדות. זה לא שאנשים עומדים מסביב לקו השלוש ומחכים לדאבל-טים כדי למסור.

המשמעות של עומס המשחקים היא ששחקנים "יכנסו בקיר" או "יפלו מהצוק" בגיל מוקדם יותר מאשר קודמיהם. מה זאת אומרת? זוכרים את אלכסיס סאנצ'ס? בעשור הקודם הוא שיחק כמה עונות רצופות ברמה הכי גבוהה בעולם. הוא שיחק בכל טורניר קיץ עם הנבחרת שלו צ'ילה והסגנון הפיזי שלו הוביל את ארסנל לצמרת וגם לתארים. אבל אם מ-2014 עד 2018 היה בין השחקנים הכי טובים בעולם, ב-2018 השחקן הזה פשוט נעלם.

הבלוגר שמתמחה בניתוח כלכלי, Swissramble, השווה את ההכנסות מכספיי זכייה בגביע העולם למועדונים לצ'מפיונס ליג והראה שבטורניר של אופ"א אפשר להרוויח כ-45 מיליון דולר יותר אבל במונדיאל קבוצות יכולות להרוויח כ-14 מיליון דולר למשחק ובצ'מפיונס ליג 9 מיליון דולר למשחק.

כמובן שזה תלוי גם באיך מאמן משתמש בסגל שלו וכמה מועדון משקיע בעצמו בבריאות השחקנים, אבל בסופו של דבר אנשים מגיעים למשחקי כדורגל כדי לראות את הכדורגלנים הכי טובים שיש לקבוצה שלהם להציע. ואם, בגלל פציעה או בגלל רוטציה, השחקנים הכי טובים לא יופיעו בשיעור ניכר של המשחקים, הכדורגל עצמו יפגע. ושוב, אין פתרון מדעי, רפואי, מקצועי, לכך שיש הרבה יותר מדי משחקים.

בגלל העייפות בהארכה ביצועי השחקנים נשחקים, כך ששיעורי הכדרורים, הספרינטים והבעיטות לשער יורדים. התוצאה היא שנדיר שההארכה מספקת דרמה מרגשת. מה שהיא כן מספקת הוא עומס ופציעות

שחקני כדורסל רבים מגיעים ל־NBA כשגופם שחוק ממאות משחקי קט־סל וליגת נוער, וזה מקצר להם את הקריירה. לעומתם, כדורסלנים ששיחקו בענפים אחרים פיתחו גידים, רצועות ושרירים אחרים, ולא שחקו מדי את אלו שפועלים בעיקר בכדורסל

מנוחה הופכת אותנו ליעילים יותר, רגועים יותר, ולרוב גם מאושרים יותר. חופשה אמיתית היא חלק מהעבודה. בלעדיה נהיה נטולי אנרגיה ולא יעילים, גם אם נעבוד הכי קשה שאפשר. בקיצור, תנוחו. אם ג'ורדן הרשה לעצמו, גם אתם יכולים

"כשחזרתי מפציעה בברך היה משחק מול מכבי ת"א והייתי על קביים. הסתכלתי על נדב הנפלד שהיה חבר שלי וקינאתי. לא הרבה יודעים את זה, ואמרתי לו את זה, כשעוד הייתי בחיפה, שמעון מזרחי ושמואל מחרובסקי אמרו לי שהם רוצים ישראלי חכם אבל ובסוף הם הלכו עם נדב. ותמיד היתה סוג של קנאה כזו שנדב הגיע למכבי ואני לא. היום אני מנותק מהמשחק. זה קצת כואב לי להסתכל. גם בזה יש מין הקנאה. אני מקנא בשחקנים על המגרש. דבר שני, לראות כדורסל מרגיש לי כמו אוברדוז. שיחקתי מגיל 8, הייתי בתקשורת, קשה לי להתלהב מה

למשל, יוהן קרויף היה שחקן בייסבול מצטיין. מרקו ואן באסטן היה יכול לעשות קריירה כשחקן פינג פונג אולימפי. באייאקס, המועדון המוביל בגידול כדורגלנים באירופה, מתעקשים שהשחקנים הצעירים יעסקו בענפי ספורט אחרים. השחקנים הצעירים עוברים שיעורי ג'ודו, התעמלות, אתלטיקה קלה או טאקוונדו, וזאת מתוך הנחה כי אלו משפרים את הקואורדינציה ועוזרים בסופו של דבר להתפתח ככדורגלנים.