ריסט תרבותי עושים בעוד דרכים אבל הדרך העיקרית היא שינוי בני האדם שייצרו תרבות מסוימת. ומן הסתם, אם אין שינוי פרסונלי בנבחרת או בקבוצה, אז קצת קשה עד בלתי אפשרי לעשות "ריסט" תרבותי.

ספק אם פורטלנד טריילבלייזרס היו קיימים בלי יהודים. כן, אבדיה הוא כרגע היהודי השני הכי חשוב בהיסטוריה של פורטלנד. לארי ויינברג, טייקון נדל"ן מקליפורניה, הוא אחד משלושה יהודים שהקימו את הטריילבלייזרס בשנת 1970 והוא היה זה שנשאר כבעלים מספיק זמן כדי להוביל אותה לאליפות הראשונה בהיסטוריה שלה.

לאביו של ארנה קוראים ארנד סלוט (שזה שמו של ארנה - סיפור ארוך, עזבו) וגם לו היתה תשוקה כבירה למשחק. הוא היה השחקן הכי טוב בהיסטוריה של הכפר (עד הגעתנו של ארנה) וגם המאמן הכי טוב בהיסטוריה של המועדון. ארנה הצעיר היה יושב לידו בספסל וצופה בהתנהלות שלו בזמן משחקים. הוא היה מקשיב לאביו מדבר על המשחק וחושב על המשחק וככה נחשף, לראשונה, לתפקיד המאמן. תפקיד שמאז שהוא היה ילד רצה לעשות. רצה להיות כמו אבא. הצליח לו.

תוכנית השקעה תרבותית ממשלתית הובילה לשינוי מהותי גם באיסלנד. בשנות התשעים סבלו באיסלנד ממכת "נוער משועמם" שהיה אלים, צריך הרבה אלכוהול ועשה הרבה סמים. אחרי שעשו באיסלנד את "המחקר האינטנסיבי והמקיף ביותר על רמות הלחץ בחיי בני נוער" גילו שבני הנוער אוהבים מאוד מוזיקה, קולנוע וספורט והחליטו להשקיע מאות מיליוני קרונות במורים למוזיקה, מורים לקולנוע ומאמני כדורגל. נבנו מגרשי כדורגל רבים וגם הושקע כסף ציבורי רב בבניית "מרתפי מוזיקה" ורכישת כלי מוזיקה למתנ"סים ובתי ספר.

לפי כמה מחקרים שונים, כל קבוצה זקוקה ללפחות ארבעה "אדריכלי תרבות" - דמויות חזקות, לוחמים, מנהיגים, שיהיו חלק מהדנ"א של המועדון ויחדירו את ערכי הקבוצה לשאר השחקנים ולמשחקים, כשעיקר העבודה המשמעותית שלהם מתרחשת בכלל מחוץ למגרש

חמלה היא קודם כל חמלה עצמית, כלומר הכרה בכוונות ובמאמץ וסלחנות כלפי כישלונות (להבדיל מרחמים עצמיים, שבליבתם מצויה תחושת קורבנות). זה הדבר הנכון לעשות, מדעית

"מה שמבדיל בין חברות חדשניות למיושנות זו תרבות ניהול", אמר לאמברטין. "חברות מיושנות מסתמכות על היררכיה ברורה ו'מנהלים של קו ייצור'.

"אנחנו בעיצומה של מהפכה. תקופה מאוד מרגשת" אומר כריסטוף בירמן, הסופר הגרמני שבספרו Football Hackers הוא מביא את סיפורם של המהפכנים. מהפכני הדאטה. אנליסטים, סקאוטים, מנהלי קבוצות, מנכ"לים ובעלי קבוצות שהופכים את הכדורגל לעשייה הרבה יותר חכמה.

זו בעצם שאלה גלובלית - איך שופטים הצלחה ואיכות של מחלקת נוער? כאמור, זה לא לא משהו שאפשר לשפוט לפי מספר בוגרי מחלקת הנוער בקבוצה .

הבעיות של מוריניו מחריפות בעיקר בעונתו השלישית במועדון. מה זו ה"עונה השלישית" של מוריניו? עונה בה המאמן שמכין בדרך כלל את שחקניו בצורה נדירה לקרב, מאבד את חדר ההלבשה, מסתכסך עם ההנהלה והמועדון ועוזב בטריקת דלת - לעתים גם באמצע העונה - לא לפני שהוא מבטיח לעצמו פיצויים נאים מהפיטורים.

"צריך הרבה יותר שיעורי ספורט בבית ספר ושיהיו מגוונים, שילדים ייחשפו ליותר ענפים. מורה שמגיע לרמה של 'קחו כדור ושחקו' לא צריך להיות שם. ואם אפשר לשלב את הלימודים עם אגודות הספורט והספורט המקצועני, נגיד כמו שעושים בארה"ב, זה אידיאלי".