דה ז'ה וו במנצ'סטר יונייטד. המאמן שהצליח כמאמן מחליף התגלה כמאמן ראשי לא טוב מספיק ויוחלף בקרוב על ידי מאמן זמני, שיפרח בגלל הציפיות הנמוכות, ואז יקבל חוזה לטווח הארוך, ואז יתגלה כמאמן ראשי לא טוב מספיק למנצ'סטר יונייטד. זה לא יגמר עד שלא יצילו את מנצ'סטר יונייטד מהבעלים המיליארדרים האכזריים

ריסט תרבותי עושים בעוד דרכים אבל הדרך העיקרית היא שינוי בני האדם שייצרו תרבות מסוימת. ומן הסתם, אם אין שינוי פרסונלי בנבחרת או בקבוצה, אז קצת קשה עד בלתי אפשרי לעשות "ריסט" תרבותי.

והכל, בסופו של דבר, חוזר לאותה התפרצות של המאמן בחדר ההלבשה בנוטינגהאם. אפשר למתוח ביקורת על סגנון הכדורגל של הקבוצה, אפשר למתוח ביקורת על שפת הגוף שלו, ואפשר גם להכתיר את האלופה החדשה כאלופה הכי גרועה בשנים האחרונות. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת מארטטה: הוא לקח מועדון רקוב ואולי אפילו רעיל, שינה בו את התרבות ב-180 מעלות, ועכשיו כולם שם עומדים בפאקינג סטנדרטים.

לאביו של ארנה קוראים ארנד סלוט (שזה שמו של ארנה - סיפור ארוך, עזבו) וגם לו היתה תשוקה כבירה למשחק. הוא היה השחקן הכי טוב בהיסטוריה של הכפר (עד הגעתנו של ארנה) וגם המאמן הכי טוב בהיסטוריה של המועדון. ארנה הצעיר היה יושב לידו בספסל וצופה בהתנהלות שלו בזמן משחקים. הוא היה מקשיב לאביו מדבר על המשחק וחושב על המשחק וככה נחשף, לראשונה, לתפקיד המאמן. תפקיד שמאז שהוא היה ילד רצה לעשות. רצה להיות כמו אבא. הצליח לו.

דאליו בדק שמונה גורמים: עושר וכוח כלכלי, חינוך, תחרותיות, חדשנות וטכנולוגיה, תוצר, הנתח של המדינה במסחר העולמי, כוח צבאי, מרכזים פיננסים, עתודות מזומנים ומצב המטבע המקומי ואז שרטט גרפים שמלמדים על הפעולות, ההשקעות וההתנהגויות שמאפיינות

"מה שמבדיל בין חברות חדשניות למיושנות זו תרבות ניהול", אמר לאמברטין. "חברות מיושנות מסתמכות על היררכיה ברורה ו'מנהלים של קו ייצור'.

זו בעצם שאלה גלובלית - איך שופטים הצלחה ואיכות של מחלקת נוער? כאמור, זה לא לא משהו שאפשר לשפוט לפי מספר בוגרי מחלקת הנוער בקבוצה .

אז ייתכן מאוד שהוא צודק בחלק מהתלונות שלו. אין במועדון מנהל ספורטיבי שיודע לעבוד על רכישת שחקנים מתאימים במהלך החודשים בהם המאמן צריך להתמקד במשחק הבא, ואין קו מחשבה ברור ברכישות. ובכל זאת, מוריניו בעצמו אחראי על בניית הסגל הזה וקשה להתלונן על כך שלא הושקעו בסגל הקיים כספים גדולים.