תוכנית השקעה תרבותית ממשלתית הובילה לשינוי מהותי גם באיסלנד. בשנות התשעים סבלו באיסלנד ממכת "נוער משועמם" שהיה אלים, צריך הרבה אלכוהול ועשה הרבה סמים. אחרי שעשו באיסלנד את "המחקר האינטנסיבי והמקיף ביותר על רמות הלחץ בחיי בני נוער" גילו שבני הנוער אוהבים מאוד מוזיקה, קולנוע וספורט והחליטו להשקיע מאות מיליוני קרונות במורים למוזיקה, מורים לקולנוע ומאמני כדורגל. נבנו מגרשי כדורגל רבים וגם הושקע כסף ציבורי רב בבניית "מרתפי מוזיקה" ורכישת כלי מוזיקה למתנ"סים ובתי ספר.

אולי הדבר החשוב ביותר בשמירה על האמון ברשויות הוא בנייה ותחזוק של תשתיות חברתיות: מערכת רווחה ממומנת ומעוגנת בחוקה, מועדונים קהילתיים שפזורים היטב ברחבי המדינה, מערכת חינוך חזקה, וגם יוזמות מקומיות וממשלתיות שנועדו לחזק את הקשרים החברתיים

כיצד מדינה עם פחות מ-5.5 מיליון תושבים שבכלל מתמחה בענפי חורף, זכתה בטוקיו ביותר מדליות זהב מאשר ספרד, מתחרה עם ג'מייקה וקניה על מסלול האתלטיקה, השיגה שיא עולמי חסר תקדים וגם מייצרת כדורגלנים בכירים בלי סוף? הכל מתחיל בהצהרה שספורט הוא "זכות אדם"