יוסיין בולט הוא אחד מהספורטאים האולימפיים הגדולים בכל הזמנים – אם לא הגדול ביותר. הוא זכה ב-8 מדליות זהב אולימפיות בריצות קצרוץ, 11 מדליות זהב באליפויות העולם ושלט בריצות 100 ו-200 מטר בין השנים 2008 ל-2016. הוא גם עדיין מחזיק בשיאי עולם ל-100 מטרים ו-200 מטרים. כמעט ולא היו ווינרים כמוהו בהיסטוריה של הספורט וזה בעיקר בגלל שידע איך להפסיד. אלו חמישה שיעורים שאפשר לקחת לאימונים ולחניכים שלכם מהקריירה של בולט:

אין בספורט הנורבגי ציונים, דירוגים או טבלאות עד גיל 13. תוצאות אסורות לפרסום באינטרנט. עד גיל 13 התחרויות הן בעיקר נגד חברים או בקהילות הסמוכות זו לזו. כמו כן, מנהלי מועדוני הספורט מעודדים שהילדים ישתתפו במספר ענפים עד גיל 16. בגיל 16 הנער הילד מחליט באיזה ענף הוא מעוניין להתמחות. המאמנים בדרך כלל הם מתנדבים והם עובדים על תשתיות שמומנו ומתוחזקות ביותר ממיליארד יורו ממשלתיים בשנה. רוב מתקנים הספורט העירוניים וממשלתיים במדינה נבנו למען פעילות ילדים ונוער.

לוסטיג ניהל שלושה קמפיינים אולימפיים. הוא הצטרף לוועד האולימפי כמנכ"ל אחרי הקמפיין האולימפי הלא טוב בלונדון 2012. הוא התחיל לבדוק מה השתבש במשחקים הללו שהסתיימו ללא מדליה. אבל לא ניתח רק את המשחקים עצמם אלא את כל התוצאות של המחזור האולימפי 2012

סביר להניח שרוסיה של פוטין לא הייתה תוקפת את אוקראינה בלי הלגיטימציה הבינלאומית שאולימפיאדת החורף ב-2014 ומונדיאל 2018 העניקו לה. קטאר של החמאס לא הייתה מתנהלת כפי שהיא מתנהלת אם לא הייתה מצליחה לארח את העולם כולו - כולל ישראלים - באירועי הספורט, כולל מונדיאל 2022. אם יותר ספורטאים היו תופסים עמדה עקרונית ומוסרית נגד אירועי הספורט האלה, כמו דויטש - אולי היינו במקום אחר, כאנושות וכמדינה. וגם את זה צריך לזכור ביום השואה של שנת 2025.

היא ספורטאית על. היא זריזה יותר ממה שהיא נראית. היא קשוחה הרבה יותר ממה שהיא נראית. והיא - באמת, מהכרות - אחת מהספורטאיות החיוביות והחמודות ביותר שניתן לתאר אבל וואלק - חתיכת קילרית ברמה של סוכנת מוסד שהשתילה פצצה בחדר של אסמאעיל הנייה.

כיצד מדינה עם פחות מ-5.5 מיליון תושבים שבכלל מתמחה בענפי חורף, זכתה בטוקיו ביותר מדליות זהב מאשר ספרד, מתחרה עם ג'מייקה וקניה על מסלול האתלטיקה, השיגה שיא עולמי חסר תקדים וגם מייצרת כדורגלנים בכירים בלי סוף? הכל מתחיל בהצהרה שספורט הוא "זכות אדם"

אנחנו לא סובלים קלישאות. שונאים אותן. מתעבים ממש. עד כמה מתעבים? מחקר שערכו חוקרים מניו קולג' שבלונדון סקר 2,000 אנשי ונשות כוח אדם שמגייסים אנשים למקומות עבודה. התברר שבממוצע הם מעיינים במסמך קורות חיים פחות מ־60 שניות, ולרוב פוסלים אותו בגלל מילה או ביטוי אחד. יותר מ־60% זורקים את קורות החיים לפח כשהם מזהים שם קלישאה. החוקרים אפילו חשפו את הקלישאות הכי מרגיזות. המעצבנת מכולן, מתברר, היא "יודע לעבוד קשה". רוצו למחוק אותה.

ההשפעות הנוירולוגיות של האזנה למוזיקה נחקרות כבר כמה שנים. בחודש שעבר התחום הזה קיבל כיוון מחקר חברתי, כשחוקרים מאוניברסיטת בר־אילן ומאוניברסיטת שיקגו פרסמו בכתב העת "אמריקן סייקולוג'יסט" מאמר שבחן מה קורה לאנשים כשהם מנגנים יחד: מתברר שבמוחם מופעלים 12 אזורים חשובים ובהם מעגלי האמפתיה ואזורי השפה והתבניות, ובמקביל מוגברת הפרשת האוקסיטוצין ("הורמון האהבה") והדופמין (הקשור במוטיבציה ובגמול), ומופחתת הפרשת הקורטיזול (שמזוהה עם לחץ ומתח). התוצאה היא כלי חזק שמחבר בין אנשים, מקדם