מחקר נוסף של אותם חוקרים נעשה בקרב קבוצת רוגבי במהלך מפגשי הווידאו שלהם לפני משחקים. בשני מפגשים שונים הראו לשחקנים וידאו עם הטעויות שלהם, בנוסף לפידבק שלילי של המאמן. בשני מפגשים אחרים הראו לשחקנים וידאו עם מהלכים מוצלחים שלהם ופידבק חיובי של המאמן. בשבוע שאחרי בדקו את רמות הטסטוסטרון ורמות הקורטיזול לפני המשחק.

אנצ'לוטי מתאים את המתודות לשחקנים שיש לו, ומקדיש חלק ניכר מעבודתו לטיפוח הקשרים שלו עם השחקנים ושלהם בינם לבין עצמם. הוא מכונה "הלוחש לדיוות" מפני שהוא מקשיב לכוכבים הגדולים ומתחשב בעמדותיהם: "אני מתייחס אליהם כאל אנשים, לא שחקנים", אמר

ההשפעות הנוירולוגיות של האזנה למוזיקה נחקרות כבר כמה שנים. בחודש שעבר התחום הזה קיבל כיוון מחקר חברתי, כשחוקרים מאוניברסיטת בר־אילן ומאוניברסיטת שיקגו פרסמו בכתב העת "אמריקן סייקולוג'יסט" מאמר שבחן מה קורה לאנשים כשהם מנגנים יחד: מתברר שבמוחם מופעלים 12 אזורים חשובים ובהם מעגלי האמפתיה ואזורי השפה והתבניות, ובמקביל מוגברת הפרשת האוקסיטוצין ("הורמון האהבה") והדופמין (הקשור במוטיבציה ובגמול), ומופחתת הפרשת הקורטיזול (שמזוהה עם לחץ ומתח). התוצאה היא כלי חזק שמחבר בין אנשים, מקדם