בעליה של ברנטפורד, מת'יו בנהאם, אינו אדם מפורסם (נכון לכתיבת שורות אלו עדיין אין לו עמוד ויקיפדיה) וגם אינו מיליארדר, הגם שהפך אמיד מאוד בזכות השקעות חכמות בהימורי ספורט. הוא רכש את הקבוצה כי היא קבוצת ילדותו. ובניגוד לאברמוביץ', הוא לא שפך עליה כספים אינסופיים אלא הביא איתו ניהול חכם באופן בלתי־רגיל: ברנטפורד מנצלת אלגוריתמים ייחודיים שעוצבו על ידי מתמטיקאים כדי לנתח את שוק העברות השחקנים ולמצוא בו מציאות

תארו לעצמכם חוק שלפיו שכר המינימום שמקבלים החלשים מוצמד לבונוסים שמעניקים לעצמם ראשי השוק החזקים. טום דינאפולי, ראש המשרד לבקרה תקציבית במדינת ניו יורק, הראה שאם שכר המינימום היה צומח מ־1985 באותו קצב שבו צמחו הבונוסים בוול סטריט, הוא היה עומד היום על 44 דולר (עלייה של 1,271%). אפשר רק לפנטז איך מציאות כזו היתה משפיעה על החברה, הכלכלה והמגפה.

מחקר חדש בפסיכולוגיה של הכלכלה, שערכו חוקרים מ"הלשכה הלאומית למחקר כלכלי" (NBER) — מכון מחקר ללא מטרת רווח, הגדול והיוקרתי מסוגו בארצות הברית — מעלה שהעוני מייצר מעגל קסמים פסיכולוגי, ששואב את האדם העני עמוק יותר ויותר.