מנהיג טכני טוב הוא מהווה דוגמה אישית נהדרת לצעירים. כמו ברגקאמפ, הוא יעבוד איתם על הכישורים שלהם, ילמד אותם כמה הם צריכים עוד ללמוד, יקח את המושכות לידיים כשצריך במגרש - אבל הוא לא המנהיג. מנהיג הוא האדם שיגיע למנהיג הטכני וישאל "עד כמה אתה רוצה את זה?". מנהיג הוא זה שיחבר בין שחקנים, יבהיר לשחקנים את המקום שלהם בהיררכיה, ירים שחקנים אחרי הפסדים, יוריד אותם לקרקע אחרי ניצחונות, ירגיע אותם על המגרש כשהוא מזהה התרגשות יתר או ילהיט אותם על המגרש כשהוא מזהה אדישות קולקטיבית

כשאנשים בארגון מכתיבים תרבות של "תהיה קול, מה אתה מתאמץ?", זה משפיע על כל המערכת. כדי לאזן את הגישה הנפוצה הזו צריך שחקן טוטאלי, אובססיבי, אינטנסיבי, שהמלאכה שלו היא החיים שלו ולהפך

הבעיות של מוריניו מחריפות בעיקר בעונתו השלישית במועדון. מה זו ה"עונה השלישית" של מוריניו? עונה בה המאמן שמכין בדרך כלל את שחקניו בצורה נדירה לקרב, מאבד את חדר ההלבשה, מסתכסך עם ההנהלה והמועדון ועוזב בטריקת דלת - לעתים גם באמצע העונה - לא לפני שהוא מבטיח לעצמו פיצויים נאים מהפיטורים.