הסיבה העיקרית להתפתחות תרבות המחקר והלימוד היא שבגולה התרבות היהודית היתה חייבת להתמקד במחקר ולימוד. אחרי חורבן הבית השני היהודים פוזרו ברחבי המזרח התיכון, אפריקה ואירופה. קהילות החדשות נוצרו סביב הפולחן הדתי, שהתבסס על קריאה בתנ"ך. וכדי להישאר ביחד כקהילות, היהודים גילו שהם צריכים ללמוד עברית, למרות שזו לא היתה רלבנטית לחיי היום-יום שלהם. וכך, בניגוד לחוואים ולעובדים מסביבם, היהודים לא היו אנלפבתים ואף דברו וכתבו במספר שפות (את השפה המקומית, עברית ויידיש או לדינו)