הסיפור הלא מסופר של התרבות היהודית המפוארת שהובילה את מהפכת הכדורגל באירופה - ונעלמה תחת מגפי הפאשיזם והנאציזם מאוד קשה, עד בלתי אפשרי, לתאר את האימפריה האוסטרו-הונגרית בלי ההשפעה היהודית האדירה שחדרה לכל תחום ותחום בעידן הזהב של מרכז אירופה במאה ה-19 ובמאה ה-20. בעקבות רפורמות ליברליות שהנהיגו הממשלות האוסטרו-הונגריות, המוני יהודים עזבו את מזרח אירופה והגיעו לערי הקיסרות הגדולות בחיפוש אחר עבודה. עם השנים, היהודים הפכו לחלק מהותי ומשפיע בתהליך הפיכתה של וינה למרכז עולמי של פ

בארבע השנים שחלפו מאז כמעט כל הנבחרות האירופיות החלו להשתמש בשיטות של נבחרת גרמניה. אפילו ברזיל פנתה ל־20 המועדונים בליגה הברזילאית בבקשה שינדבו את האנליסטים שלהן לסיוע בניתוח היריבות, ו־19 מהם הסכימו. מאמן הנבחרת הברזילאית צ'יצ'ה טס לאירופה כדי להתייעץ עם מאמנים אירופים ובראשם מאמן נאפולי קרלו אנצ'לוטי. צ'יצ'ה נראה כמאמן הברזילאי היחיד שהכריח את עצמו ללמוד מהאירופים, בשעה שהכדורגל הברזילאי מסרב בעיקרו ללמוד מהיבשת הישנה ולשלב רעיונות אירופים דרך מאמנים זרים.

הסיבה העיקרית להתפתחות תרבות המחקר והלימוד היא שבגולה התרבות היהודית היתה חייבת להתמקד במחקר ולימוד. אחרי חורבן הבית השני היהודים פוזרו ברחבי המזרח התיכון, אפריקה ואירופה. קהילות החדשות נוצרו סביב הפולחן הדתי, שהתבסס על קריאה בתנ"ך. וכדי להישאר ביחד כקהילות, היהודים גילו שהם צריכים ללמוד עברית, למרות שזו לא היתה רלבנטית לחיי היום-יום שלהם. וכך, בניגוד לחוואים ולעובדים מסביבם, היהודים לא היו אנלפבתים ואף דברו וכתבו במספר שפות (את השפה המקומית, עברית ויידיש או לדינו)