למרות האנטישמיות שבה נתקל ואווירת התעמולה, באלטר תיאר מאוחר יותר את היותו חלק מאולימפיאדת 1936 כ"גולת הכותרת" וההישג המגדיר של חייו כספורטאי. הוא הגן על החלטתו לנסוע, באומרו שעבור ספורטאי, זכייתו במדליית זהב אולימפית זה מה שאנשים תמיד יזכרו. הוא לא חזר לארה"ב איש עשיר יותר או מוכר יותר - אבל גאה יותר ביהדותו ובהישגו הנדיר.

לפי הסיפורים - קשה לדעת את הפרטים המלאים - במחנה נפגש שוייר עם חלוץ שהכיר מהליגה האוסטרית, אלפרד פריץ דינמן - בנו של החזן הראשי של בית הכנסת שְמַלְצְהוֹף (Schmalzhof) בווינה, שכיכב במדי ראפיד המקומית ואף שיחק שלוש פעמים בנבחרת האוסטרית (וכבש פעמיים) לפני שפרש ועבד במפעל נייר.

הסיבה העיקרית להתפתחות תרבות המחקר והלימוד היא שבגולה התרבות היהודית היתה חייבת להתמקד במחקר ולימוד. אחרי חורבן הבית השני היהודים פוזרו ברחבי המזרח התיכון, אפריקה ואירופה. קהילות החדשות נוצרו סביב הפולחן הדתי, שהתבסס על קריאה בתנ"ך. וכדי להישאר ביחד כקהילות, היהודים גילו שהם צריכים ללמוד עברית, למרות שזו לא היתה רלבנטית לחיי היום-יום שלהם. וכך, בניגוד לחוואים ולעובדים מסביבם, היהודים לא היו אנלפבתים ואף דברו וכתבו במספר שפות (את השפה המקומית, עברית ויידיש או לדינו)