אין בספורט הנורבגי ציונים, דירוגים או טבלאות עד גיל 13. תוצאות אסורות לפרסום באינטרנט. עד גיל 13 התחרויות הן בעיקר נגד חברים או בקהילות הסמוכות זו לזו. כמו כן, מנהלי מועדוני הספורט מעודדים שהילדים ישתתפו במספר ענפים עד גיל 16. בגיל 16 הנער הילד מחליט באיזה ענף הוא מעוניין להתמחות. המאמנים בדרך כלל הם מתנדבים והם עובדים על תשתיות שמומנו ומתוחזקות ביותר ממיליארד יורו ממשלתיים בשנה. רוב מתקנים הספורט העירוניים וממשלתיים במדינה נבנו למען פעילות ילדים ונוער.

כיצד מדינה עם פחות מ-5.5 מיליון תושבים שבכלל מתמחה בענפי חורף, זכתה בטוקיו ביותר מדליות זהב מאשר ספרד, מתחרה עם ג'מייקה וקניה על מסלול האתלטיקה, השיגה שיא עולמי חסר תקדים וגם מייצרת כדורגלנים בכירים בלי סוף? הכל מתחיל בהצהרה שספורט הוא "זכות אדם"

נכון לסוף 2018, בישראל יש כמעט 8.8 מיליון תושבים. מספר העוסקים בספורט הישגי ייצוגי נע בין 1,000 ל־2,000 איש בשנה. מספר העוסקים בספורט הישגי הוא 10,000. מספר העוסקים בספורט תחרותי הוא 100 אלף (כ־1.1% מהאוכלוסייה) ומספר האנשים שעוסקים בספורט עממי ופעילות גופנית הוא 600 אלף איש. מדובר ב־6.8% מהאוכלוסייה. מספר מועדוני הספורט בישראל הוא 2,500. התשלום הממוצע לפעילות ספורטיבית נע בין 180 שקל בחודש ל־600 שקל בחודש. כשני שלישים מהספורטאים הם מענפי הכדורסל והכדורגל.

"פישרים קטנים הם בעיה של הכדורגל. יש ילדים טובים, זה ברור, אבל יש בני 18־19 שלא עשו שום דבר ומדברים אליך - אתה שחקן בוגרים 5־6־10 שנים - כאילו הם כוכבים. כמה פוזה. כמה חוצפה שלילית. הם מדברים אל שחקנים בוגרים בצורה מזלזלת, בקטע של ‘אתה לא תלמד אותי’. אחרי כמה שנים אתה מבין שאלו בדיוק הטיפוסים שלא מצליחים בכדורגל. דווקא אלו שמגיעים מבוישים ועוזרים לסדר אחרי אימון, הם אלו שעובדים הכי קשה ומצליחים. ויש החוצפנים החיוביים ־ ערן זהבי היה כזה ־ שאתה רואה שהתשוקה שלהם למשחק אדירה והר