ההסכם של 2023 שינה לחלוטין את מדרגות מס המותרות והפך אותן לעונשיות באופן קיצוני, בעיקר עבור "עבריינים חוזרים" - קבוצות ששילמו את המס בשלוש מארבע העונות הקודמות. מכיוון שהסינר השני ממוקם יותר מ-21 מיליון דולר מעל קו המס הסטנדרטי (200.43 מיליון דולר לעונה הקרובה), כל דולר שמוצא מעליו ממוסה במדרגות הגבוהות ביותר. ככל שקבוצה חורגת יותר אל תוך המס, כך המדרגות מזנקות.

כאמור, התמריץ להפסיד גדול מדי ומאחר שכמעט כל הקבוצות בבעלות מולטי-מיליארדרים, שהרוויחו כסף גדול בעיקר בגלל שהיו לצידם גאונים פיננסים וחשבונאות, שסייעו להם לשלם כמה שפחות מס - אז מן הסתם הם יעשו את החישוב הפשוט ויגיעו למסקנה ששווה להם לעשות טנקינג - אפילו אם זה מסריח.

בעולם שבו לבעלים המיליארדרים של הקבוצות יהיה אכפת מהכדורסל ומהאוהדים של המשחק, הם יגדילו את מספר הקבוצות ויקצרו את הליגה ל-62 משחקים לכל קבוצה (פעמיים נגד כל קבוצה, בית-חוץ קלאסי) ויילכו לפלייאוף.

קבוצת כדורסל לא יכולה לפתח מנטליות מנצחת באמצעות טקטיקה של הפסדים, ומפלגה לא יכולה לבנות בסיס מצביעים באמצעות הצנעת העקרונות לטובת גוועלד. בשני המקרים נחוצה תפיסת עולם מגובשת