מחקר של אוניברסיטת קופנהגן חשף נתונים מרתקים: אימוני מתיחות מרובים הפחיתו את הפציעות ב-4%, תוכניות משולבות ב-38%, ואימוני פרופריוספציה הפחיתו את כמות הפציעות ב-45%. ומי במקום הראשון? דווקא אימוני הכוח עם משקלים גבוהים, שהפחיתו את הפציעות בלא פחות מ-69% (!).

מחקר שפורסם לאחרונה באוניברסיטת אסקס מצא כי מבין כל השחקנים שהיו באקדמיות הבכירות בספרד בגילי 13-18 בעשור האחרון, רק 4% הצליחו לרשום הופעה בליגה הראשונה. 6% נוספים שיחקו בליגות נמוכות יותר, ואילו 90% הנותרים לא פיתחו שום קריירה בענף.

הדבר מגובה בלא מעט מחקרים. על פי מחקר מעקב מקיף שנפרש על פני 21 עונות ופורסם ב-British Journal of Sports Medicine (על ידי אקסטרנד ושות'), אשר ניתח נתונים של 3,909 שחקני עלית עד לעונת 2021/22, העלייה מתפלגת לצמיחה שנתית ופרופורציונלית ספציפית:

לפני משחקים, גם משחקי בית, כולם ישנים במלון. ולכל פעילות של הקבוצה, השחקנים מתבקשים להגיע עם הביגוד של המועדון ולא לעשות "תצוגת אופנה" כמו בשנים שלפני פליק. כדי להגביר את הגיבוש, פליק דרש משחקניו לצמצם את משחקי ה-EAFC ולשחק יותר פינג-פונג וכדורסל ביחד. את חופשת הקיץ שלהם, רוב השחקנים עשו ביחד.

באוניבסיטת וולברהמפטון, שם בדקו את הנתונים של גופי השחקנים במחלקה ביו-סטטיסטית, אמרו ש"כדורגלנים כיום הם בעלי גוף רזה ודק" בטח ובטח ביחס לשחקנים "היותר שרירים ועבדים בשנות השבעים, שמונים, תשעים ותחילת האלפיים". לפי פרופ' אלן נוויל מאוניברסיטת וולבהרמפטון: "השחקנים כיום הם הרבה יותר כמו ספורטאי סיבולת". כלומר כדורגלן ברמה הכי גבוהה כיום צריך להיות בעל גוף של רץ באולטרה-מרתונים או תריאטלוניסט. ועדיף שיהיה גבוה כי אז הוא מכונת לחץ טובה יותר והרבה יותר יעיל במצבים נייחים.

עד לא מזמן האסכולה שהובילה את הכדורגל הישראלי היתה "השפיץ של הנעל". מאמני נבחרות דיברו על כך שכל הנתונים והדאטה מהמשחק הם דברים לא נחוצים ל"כדורגלן הישראלי", בטלוויזיה דיברו על "חזיות" של שחקנים כ"צ'יפים שמיפים" ומאמנים שנתפסו כאנשים רציניים דיברו על GPS כאילו זה אויב של הכדורגל. הזלזול בדאטה, בניתוח מתקדם, באנליסטים היה טבוע עמוק בתוך הכדורגל הישראלי.

אדריאה חשש שגווארדיולה לא יוכל לקחת את אותה פילוסופיה לבאיירן מינכן ולכן המליץ לו לוותר על הדת שלו (קרויפיזם) ולאמץ את המדע. "המלצתי לו לבקר ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), מרכז החדשנות המוביל בעולם" הסביר השף הקטלוני לפרנאו. "רציתי שיפגוש שם את ישראל רואיס, סגן הנשיא שם ושיראה את העבודה שהם עושים במחלקת הטכנולוגיה והעיצוב. רציתי שיגיע ל-MediaLab. הרגשתי שזה יעזור לו לפתח את המתודולוגיות שלו".

"כשאתה מסתכל על אינטלגנציית כדורגל, אין לזה קשר לאינטלגנציה רגילה, לתוצאות איי.קיו. יש לנו שחקנים שהם לא בעלי האיי.קיו הכי גבוה מחוץ למגרש אבל יש להם מוח כדורגל מבריק"

בארבע השנים שחלפו מאז כמעט כל הנבחרות האירופיות החלו להשתמש בשיטות של נבחרת גרמניה. אפילו ברזיל פנתה ל־20 המועדונים בליגה הברזילאית בבקשה שינדבו את האנליסטים שלהן לסיוע בניתוח היריבות, ו־19 מהם הסכימו. מאמן הנבחרת הברזילאית צ'יצ'ה טס לאירופה כדי להתייעץ עם מאמנים אירופים ובראשם מאמן נאפולי קרלו אנצ'לוטי. צ'יצ'ה נראה כמאמן הברזילאי היחיד שהכריח את עצמו ללמוד מהאירופים, בשעה שהכדורגל הברזילאי מסרב בעיקרו ללמוד מהיבשת הישנה ולשלב רעיונות אירופים דרך מאמנים זרים.

עד מהרה הבינו בנייקי גם שהשיפור האמיתי לא יגיע מנעליים חכמות יותר אלא ממה שמכונה Training Above the Neck – אימונים מעל הצוואר. "מאחר שכל ענף נעשה מהיר יותר בגלל התפתחות תוכניות טכנולוגיות, והזמן לקבל, החלטות התקצר, צריך לעשות דברים מהירים שלא קשורים לגודל השריר או לגמישות הקרסולי", אומר מורג. "זה מתחיל בקבלת גירויים ויזואליים. אם נוכל למוד כמה מהר ורחב אתה רואה, נוכל לדעת מה לשפר אצלך. למשל, אם שחקן מרים את הראש ורואה שניים-שלושה פרטים, הוא יקבל החלטה שונה לחלוטין מאשר שחקן ש

"בעיקרון, אנחנו בודקים רק שחקנים עם פוטנציאל צמיחה. זה הדגש. אנחנו לא מחפשים את השחקנים שכבר מוכרים. הם פחות מעניינים אותנו. אנחנו מחפשים את אלו שיכולים להתפתח. אנחנו בודקים כל שחקן שנה וחצי לפני שרוכשים אותו. בוחנים את האספקטיים הנפשיים וההתנהגותיים אצלו ואיך הוא מתנהג מחוץ למגרש ועל המגרש. הסקאוטים צריכים להביא לנו מידע חדש על כל שחקן. זו עבודתם".