ניתוח תוכן של ספרי לימוד היסטוריה בקרואטיה משנת 1918 ועד היום, מראה כיצד לאחר 1991 שולבו במכוון הצלחות כדורגל (אישיות וקבוצתיות) בתוכנית הלימודים. המטרה הייתה לפרק באופן שיטתי את הנרטיב ההיסטורי הסוציאליסטי הישן, ולהחליפו במיתולוגיה לאומית אלטרנטיבית הממוקדת בספורט.

במהלך המשחק איסקו, קשר ריאל מדריד בזמנו, השתהה יותר מדי זמן על הכדור ואיבד אותו. מודריץ' אמר לו "איסקו, אל תעשה את זה, שחרר מהר", והראה לו עם הידיים בדיוק לאיפה הוא צריך למסור את הכדור. איסקו, קצת חצוף, ענה חזרה לקרואטי בן ה-31 בזמנו. סרחיו ראמוס, בלם ריאל מדריד והקפטן באותו המשחק, ראה את האינטראקציה ומיד צעק על איסקו לסתום את הפה ולשמוע מה יש למודריץ' לומר. "שתוק ותקשיב ללוקה", אמר לו הבלם הספרדי בדרך ציורית הרבה יותר.

מודריץ' וג'וקוביץ' חשפו איך פצעי המלחמה שעברו הפכו אותם לחזקים וקשוחים יותר, מארי ניצל מטבח בילדותו וגם ביילס השתמשה בקשיים שחוותה כדי להצמיח אופי של פלדה

עיתונאים קרואטים מתארים את מודריץ' כמי ש"לא ימשיך לשחק אם הוא לא יכול לשחק כגרסה הטובה ביותר שלו בשלב שהוא נמצא בו בקריירה". מודריץ' רוצה להמשיך ולכן הוא ממש לעבוד קשה יותר מאשר עבד בשנה שעברה כדי לשמר על הרמה שהוא דורש מעצמו. "הקיץ הוא עבד יותר קשה מאשר אי פעם" אמר עליו ווצ'טיץ'. "הוא רץ יותר קילומטרים על ההליכון, הוא עבד קשה מאוד כדי להגיע בכושר לאימון הראשון במדריד".

בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת יותר ויותר מאמנים שלא היו שחקנים בולטים במיוחד או לא היו שחקנים בכלל נכנסו למשחק והצליחו בו ברמה מעוררת קנאה: ארסן ונגר, רפא בניטס, מרסלו ביאלסה, ז'וזה מוריניו, ז'רארד הוייה, קרלוס אלברטו פריירה ורבים אחרים הצליחו כמאמנים בחדרי הלבשה עם כוכבים גדולים - בזכות העובדה שהגיעו אליו עם הרבה מאוד ידע, יכולות תקשורת גבוהות ואומץ להטמיע טקטיקות ואסטרטגיות מהפכניות. כשז'וזה מוריניו נשאל למה שחקנים כושלים הופכים למאמנים טובים יותר, ענה "כי יש להם יות