האימונים תחת קומפני ידועים כאינטנסיביים, מגוונים וקשורים מאוד למצבים שקורים במשחק, עם דגש חזק על מבנה וקבלת החלטות. אימונים שנצפו בבאיירן כללו חימום דינמי, משחקוני "רונדו" צפופים, משחקוני סיומת מתפרצים של 2 נגד 2 בתוספת 2, ומאבקים חוזרים ונשנים על שטחים קטנים, שבהם הוא עומד כמעט בתוך התרגיל, ומתקן ללא הרף את מנח הגוף והמרחקים. שחקני באיירן וכתבים תיארו את האווירה כאינטנסיבית אבל מהנה, רצינית אבל מאפשרת. מותר להשמיע מוזיקה במהלך חלקים מהאימון, וקומפני נוהג לשוחח שעות רבות באופ

כשהמאמן שלו בתיכונים כינה אותו "הפרשמן הגרוע ביותר שאי פעם אימנתי", הליברטון הפך את הביקורת למוטיבציה. כבוגר בית הספר ציטט את המאמן בתמונה שלו בספר המחזור. הסקאוטים מה-NBA דיווחו על שחקן ש"מקשיב לכל דבר שחבריו לקבוצה אומרים. הנוכחות וההתנהגות שלו תמיד חיוביות ותמיד עם אנרגיה". קבוצות רבות, אחרי שיחות עימו בהכנה לדראפט, התפללו שהוא "ייפול" למקום שלהם בדראפט. זה לא קרה. הוא נבחר בלוטרי על ידי סקרמנטו קינגס במקום ה-12.

אודוגור קיבל את סרט הקפטן של ארסנל ממיקל ארטטה בגלל הערכה הגבוהה שלמאמן, מיקל ארטטה, יש למקצוענות שלו ולהתנהגות הרגועה שלו - אבל גם, ואולי בעיקר, כי הוא תמיד מוביל את הלחץ הגבוה וסגנון המשחק שלו, בשיאו, מגלם את איך שארטטה רוצה שארסנל שלו תשחק: בדיוק, ברוגע, ביצירתיות - עם לחץ גבוה ועליונות טכנית. ארסנל של אודוגור בהחלט שיחקה בצורה הזו ברוב המשחקים - העונה ובכלל - אבל גם תמיד מגיעה לבאר ומשתינה לתוכו.

אליפות העונה? כנראה שלא. אבל עובדים נכון. ארסנל, כנראה, לא תזכה באליפות. מנצ'סטר סיטי חזקה מדי. ארסנל צעירה מדי (הקבוצה הכי צעירה בפרמיירליג) ולא מנוסה במירוץ לאליפות. הקבוצה של ארטטה גם לא איכותית מספיק ועמוקה מספיק כדי להתחרות בכמה מסגרות ויש לה שחקני הרכב שלא היו רואים סגל למשחק ביריבות אחרות - בטח לא במנצ'סטר סיטי. הם עומדים בסטנדרטים התנהגותיים אבל הכי טוב שלהם, פשוט לא מספיק טוב. עדיין.

לפי ווקר זה עניין שעשוי להבדיל בין מנהיגים אמיתיים לסתם מתחזים. "הרבה פעמיים, מנהלים של חברות או בעלים של חברות בוחרים במישהו לתפקיד מנהיג בגלל שהוא היה זה שעשה לוביינג לעצמו. זאת בעוד שהמנהיגים האמיתיים לא מתעניינים בטייטל או ביוקרה של התפקיד, הם שם כדי לעזור ולתמוך בחבריהם ונותנים מעצמם הכי הרבה. הם לא יבזבזו זמן בלעבוד כדי לקבל את התפקיד. בגלל זה אנשים בוחרים באנשים הלא נכונים לתפקידים הלא נכונים. אנחנו מגיעים מתוך נקודת הנחה שמנהיגות זה עניין של אגו ולהיראות האלפא בלהקה,

"אני חושב שפופוביץ' רואה בנשיאות ארה"ב כתפקיד החשוב בעולם. והוא רואה בתפקיד הזה עכשיו מישהו שאין לו שום מודעות עצמית או מודעות לאחרים. זה משגע אותו" אמר סטיב קר, מאמן גולדן סטייט ווריירס ל"ספורטס אילוסטרייטד". קר גם כן אחד מהמבקרים החריפים ביותר של טראמפ (לא סתם יש חולצת קמפיין 'פופוביץ' וקר - 2020). "חשוב לפופוביץ' שלמנהיג תהיה קומבינציה של חמלה, נדיבות, אמפתיה וכבוד".