באותם ימים נורבגיה הציגה סגנון אחד מובהק - "דרילו-בול" - גישה טקטית ישירה, פרגמטית ומובנית מאוד שהגה המאמן אגיל "דרילו" אולסן. מבחינתו, במקום לנסות להשתוות לכישרון ולסגנון של אלופת העולם (או של כל יריבה אחרת), הנבחרת הסתמכה על שמירה אזורית, משמעת אדוקה בהגנה ושליחת כדורים ארוכים כדי לעקוף את הקישור. רובם ככולם כוונו לחלוץ בגובה 1.93 מטר, טורה אנדרה פלו, שכיכב אז בפרמיירליג.

בגיל 28, ברונו הוא הקשר היחיד בסגל של ברזיל שנמצא בשיאו ומשחק ברמה הגבוהה ביותר. דנילו סנטוס משחק בבוטאפוגו ולא בסנטוס, לוקאס פאקטה חזר גם הוא לברזיל, לפלאמנגו, פאביניו משחק בערב הסעודית וקאסמירו כבר בן 34. כלומר, ברונו צריך להיות הכוח המניע - וזה תפקיד שונה מאוד מזה שהיה לו במונדיאל 2022.

אף על פי שהיריבות ניזונה בעיקר מהרשת, קיים קונפליקט טקטי מבני אמיתי כאשר שניהם משחקים יחד. אנליסטים בכירים בברזיל תוהים שוב ושוב האם הם בכלל מסוגלים לשתף פעולה, שכן באופן אינסטינקטיבי שניהם מעדיפים לפעול באגף השמאלי

לניימאר ולבולסונרו יש גם אינטרסים משיקים, אבל בעיקר קווי אופי דומים: שניהם מיזוגינים, שניהם הומופובים, שניהם אפופים חשדות לשחיתות, ושניהם לא דופקים חשבון לאף אחד

ברזיל נראית כמו הפייבוריטית הברורה לזכייה במונדיאל בזכות הגנת ברזל. גם העובדה שיש לה את השחקן הכי פורה במונדיאלים האחרונים עוזרת