הדור הזה נולד לעולם המשתקם ממלחמת העולם השנייה ונהנה מתנאי חיים חסרי תקדים. הם ירשו מערכת שמתגמלת ותק והשקעה (פנסיות תקציביות, השכלה נגישה ודיור בר-השגה), בעוד הדורות הצעירים יותר - המילניאלז ודור ה-Z - פועלים בכלכלה שמתגמלת הון קיים ותשומת לב ברשתות החברתיות

העניין הוא שהוא לא כל כך התאים את עצמו, כנראה, למציאות המשתנה בכדורגל. הקריירה של מוריניו, כיום בן 62, דעכה, ככל הנראה, בגלל שהוא התגבר מדי שנה אבל הכדורגלנים נשארו פחות או יותר באותו הגיל. הדורות התחלפו והוא מצא את זה יותר ויותר קשה לתקשר איתם באותה רמה כפי שתקשר עם הכדורגלנים מהדור הקודם. הוא לא מנהל האנשים הראשון שחווה פגיעה כזו בעבודה שלו.

גם אחרי 2020 שחקנים ילידי שנות השמונים המוקדמות היו עדיין כלי חיוני לקבוצות ה־NBA

השמרנים טוענים שבני דור ה־Z לא עובדים קשה מספיק. אך הגישה הישנה כבר לא יעילה: יותר מ־70% מהילדים האמריקאים פורשים מספורט עד גיל 13 בגלל הגישה הרעה של הוריהם לבריאותם הנפשית

הצעירים שעבורם נועדה הסופרליג רואים פחות כדורגל בטלוויזיה, וכבר לא כל כך הולכים למגרשים. בשני המקרים זה בגלל המחיר. הם ממשיכים להגיע רק למשחקי הבונדסליגה, שבה הותירו יציעי עמידה זולים

חינוך קשוח עשוי להוביל לנזק מוחי אצל צעירים, אפילו בני יותר מ־25. קליפת המוח הקדם־מצחית — שאחראית למצפון, קבלת ההחלטות והשליטה ברגשות — היא החלק האחרון במוחנו שמתפתח, בתהליך שמסתיים סביב גיל 25 או קצת אחריו. חוקרת המוח פרופ' שרה ג'יין בלייקמור מסבירה בספרה "Inventing Ourselves: The Secret Life of the Teenage Brain" כי המוח המתפתח מושפע מתרבות, חינוך, חיים חברתיים, תחביבים, תזונה ופעילות ספורטיבית

דונצ'יץ' לא חייב להיות "אתלט" כל עוד יש לו יכולת שמעניקה לו יתרון. היכולת לנוע מהר מאחרים הצדה חשובה במיוחד, למשל בתרגילי פיק אנד רול או בהטעיה על קו השלוש. ועדיין, הייחוד שלו הוא עבודת רגליים, יסודות כדורסל, ראיית משחק, שליטה בכדור ויצירתיות. השילוב הזה הופך אותו לשחקן בלתי צפוי, נשק כדורסל קטלני.